4.1.2011
עמותת להתגרש בשלום,
ברצוני לייחס מכתב זה לכם כמובן וכל שכן לכל מי שדרכיהם פונות לתהליך הגירושין.
ראשית, ברצוני להודות לכם על כל העבודה הרבה והקשה שעשיתם למעני, על כל ההליך שלא תמיד האיר פנים, על התמיכה הנפשית והייעוצים האין סופיים שהובילו תמיד לדרכי שלום, פיוס ועם המון שיקולי דעת.
אני חייבת להודות שתחילה לא הבנתי את פשר המשמעות של תהליך הגירושין בשיתוף פעולה ולפיכך מעט הסתייגתי מהנושא, אך ככל שנטיתי להכיר מקרוב יותר את המערכת המורכבת-
מעורכי דין של שני הצדדים, שעובדים על האינטרס המשפטי והכלכלי לטובת שני הצדדים, שהובילו להסכמה בסופה של כל פגישה
ובנוסף המטפלים שתמכו בי ובבעלי לשעבר, הווה אומר, בפן הרגשי, נתנו לנו לחוש תמיד את הביטחון שאנו בידיים טובות ובתחושה של מסגרת משפחתית הדואגת לצרכיהם של שני הצדדים, מבלי שאף ולא אחד מאיתנו ירגיש מקופח ומנוצל.
אני חייבת להודות שבזכות התהליך שבחרנו, שהתנהל בצורה נינוחה, שלוה מיושבת ומאד מקצועית, נשארנו אני ובעלי לשעבר, חברים קרובים, הורים רגועים, ובעיקר מאושרים יותר מתמיד,
לצערי, המון זוגות נוטים לזרז את פירוק החבילה, שהיא המטרה שהציבו לעצמם ולהתעלם מהדבר החשוב ביותר מכל, שהוא למעשה התהליך עצמו, ולא מבינים עד כמה תהליך זה תורם המון ומלמד אותם יותר על עצמם ובסופו של דבר, משאיר אותם מוכנים ונכונים יותר לפרק ב' בחיים - תוך כדי הקנייה מהניסיון שעברו , הטיפולים, הייעוצים, וההכוונה המקצועית היקרה מפז.
כולי תקווה, שעוד המון מיני רבים, שלדאבוננו מחליטים להיפרד, אולי יוכלו להאמין בנפשם, שלאמץ תהליך זה - הינו הדבר הנכון והבטוח ביותר עבורם. ובסופו של דבר ליישם החלטה זו בכך, שיבחרו דווקא כן ללכת בתהליך של שיתוף הפעולה.
שאם היו מבקשים ממני לתאר אותו במילה אחת הייתי עונה שתהליך זה לא אחר מאשר -מבורך, במלא מובן המילה.
כל אשר נותר לי זה לומר לכם שוב, תודה על הכול ושנפגש מהיום רק בשמחות.
ורדית
|